עלות השחר

ברוכה הבאה שנת תשפ"ג

הפרשנות והמשמעות האישית שלי לראש השנה

בעלות השחר, השמש מתחת לאופק ועדיין אינה נראית

מביט סביבך והכל כהה מגוון בין שחור לסגול עמוק מרגיש כאילו אתה עומד מול משהו דחוס עמוק ועמום שאינו בהיר ואינו קליל, מדמה מעט שמיכה ארוגה עבה העשויה חוטים רבים המונחת על גבי תכניות שלא השלמנו ואולי גנזנו, היא חוסמת תשוקות שלא אפשרנו להם מעוף וצבע עוטפת הבטחות שטרם קיימנו וחובקת בתוכה חרטות שטרם שחררנו.

אני מביטה אל השמיכה הארוגה , ממתינה לעליית השחר לקרן האור הראשונה שתחצה את החושך ותחדיר אלומת אור במרכזה ומעט סביבה, כך שאוכל להבחין בקצה חוט, לתפוס אותו להתחיל למשוך חוט אחר חוט לפרום את הקשרים ולהתמסר לאור הרך שיגלה את הנסתר והחבוי, כזו היא התחושה שלי עם סיומה של שנה שחלפה.

בהיבקע אור ראשון עם "הנץ החמה" הכל מתבהר, משהו חדש עולה לאוויר, רך, צלול מבושם ברעננות וגדוש באנרגיות והתלהבות. הלב מתרחב ומתמלא באופטימיות, באותן הדקות אני מודה על הקיים, בוחרת לשמר את שאני אוהבת מבקשת ללמוד וליצור משהו חדש להעמיק את הסובלנות, לשחרר ולהקשיב, אני מתמלאת התלהבות והרבה תקווה...

ברגעים צלולים ומזוקקים אלו נולד יום חדש כמו כך מפציעה לה גם שנה חדשה ואינני יכולה שלא להתרגש, אני מרגישה רגשות תואמים שכן אלו הם הרגעים בהם גם אני נולדתי, בדיוק, ברגעים שבין עלות השחר להנץ החמה של ראש השנה, אני מרגישה חדווה ואושר כפולים ומכופלים.

איחוליי הרבים לכולכם שהשנה הבאה תהייה משופעת בימים טובים, בריאות איתנה שחלומותינו יתגשמו לטובה עם הרבה אהבה ושהשמש תזרח לכולנו מעל הראש.