אהבה כחול לבן
- שולמית לוי
- May 18, 2023
- 2 min read
קבוצות ויחידים הם עשו את דרכם לכאן
ממזרח אירופה עירק ותימן
מברית המועצות פולין ובוכרה
מאסיה אפריקה וגם מארצות הבלקן
הם נקראו חלוצים, הראשונים להגיע
אחריהם בגלים גלים
הופיעו העולים בעלייה שניה שלישית ורביעית
גם בחמישית ובתקופת ההעפלה
הם נפרדו מהורים ומאחים
התנתקו מתרבויות ולא מעט חברים
ברחו מאנטישמיות ועוינות
והשאירו אחריהם מראות יפים
של ערבות נהרות ונחלים
דרך היבשה, ברגליים חשופות כשהם רכובים על גבי חמורים וגמלים
סמויים מן העין הם שמים כפם בידם של מבריחים משני צידי הגבול
נישאים על גלים גבוהים באניות רעועות חשופים ורטובים בלב ים
מטלטלים בין ייאוש לתקווה
האם יגיעו לחוף המבטחים או שהגלים יישאום בחזרה אל התופת אל הלא נודע
ו"אף על פי"
רווקים ורווקות לא ביקשו תמורה עשירה
רק מזרן מלא בקש להניח בו את הגב
פת לחם חרבה
מעט מים את הצימאון להרוות
וציפייה אחת גדולה
לבנות בזו השממה בית שיהיה לכולם
למסורתיים לדתיים לסוציאליסטים ליברלים ולאומיים
היו בהם מרד חוצפת נעורים וישירות
איתם ביקשו להגשים חלום בעל אתגר עצום
להקים מדינה חופשית עם ערכי שוויון ושותפות
כי היה מי שחזה וגם נטע בהם את האמונה באומרו,
"אם תרצו אין זו אגדה"
הם שוחחו בגרמנית רוסית וערבית
ביידיש בלדינו ובטורקית
בפרסית וגם בהונגרית
אבל על התקווה והחלום הם דיברו בשפה אחת טבעית וברורה, קראו לה "עברית"
באמונה עקשנות והרבה תקווה
ללא קשר רב לניסיון השכלה והכשרה
החלו לבנות יישוב קטן
לייבש ביצות להכשיר קרקעות לזריעה
לסלול כבישים לנטוע פרדסים וכרמים
ובעזרתם של נדבנים הקימו יקבים
בעמקים צמחו מושבי עובדים וקיבוצים
עליהם שמרו "אנשי השומר" וגדוד העבודה, ה"נוטרים "האצל" וההגנה"
היישוב הקטן לאיטו התפתח
ובורגנים הקימו ערים
"אחוזת בית" הפכה לתל אביב
עיר שוקקת עם נמל הומה
טיילת עם בתי קפה וקיוסקים
שדרות ועצי שקמים
וכן, גם תיאטרון ותזמורת פילהרמונית
חיפה מתעצמת עם בתי זיקוק וחרושת
שוכנת בשלום עם אוכלוסייה מעורבת
על הכרמל מייסדים את הטכניון
שהופך למעצמת ידע של טכנולוגיה ומדע
הישגיו מרשימים ובכל העולם שמו נודע
ירושלים גאה כעיר היסטורית מאז ימי הביניים ועד העת החדשה
מתהדרת בקדושתן של שלוש דתות
חזקה סובלנית ומכילה
מתעצמים ומציבים מטרות ויעדים והדרך עדיין ארוכה
העול הטורקי סוף סוף הוסר מגבם בעזרתו של פילדמרשל אלנבי
אך נדרשים להם שלושה עשורים נוספים של נחישות ומאבק
עד הערב שבו נתקבלה באומות המאוחדות ההחלטה
כי ישראל תהיה לנו למדינה
ועל דגלה יהיו חרוטים חיי חרות שיוון ואחווה
ובחלוף 75 שנה אם תשאלו את שני נכדיי מהו מוצאכם
הם יספרו לכם שהם ענפים ישראלים לעץ עתיק תל אביבי
בארץ חמדה ששורשיו הם בני 90 שנה ואף יותר
ששורשיהם הארוכים השתרגו באדמה הן ממזרח והן ממערב
מהעלייה החמישית דרך העפלה בלתי "לגאלית" ועד לעלייתם של שורדי השואה
אשר הקריבו "שה לעולה" בדרך לתקומה לפני שהבינו את שפתם של מבשרי הבשורה המרה
סיפור משפחתם מורכב מכל רכיב שבזכותו הייתה לנו תקומה ויש לנו מדינה
דורותינו ואנו היינו להם להשראה ולהם כעת נותר לא לוותר ולהמשיך לטפחה ולשמרה.
Comments